#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעח.
האם יש מוקצה מחמת איסור או מחמת מיאוס 1) לר""מ
2) לר'
יהודה 3) לר' שמעון 4) והאם מועיל תנאי בנר ומדוע? "	"1) יש לו מוקצה מחמת איסור ואין לו מוקצה מחמת
מיאוס <sup>ק</sup>.<br>2) יש לו מוקצה מחמת
איסור ויש לו מוקצה מחמת מיאוס.<br>3) אין לו מוקצה מחמת
איסור ואין לו מוקצה מחמת מיאוס.<br>4) כתבו התוס'
(ד""ה שבנר) דלא מהני תנאי משום דנר עיקר
הקצאתו הוא ביה""ש ודחייה בידים לצורך שבת <sup>קא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ק.  כתב הר""ן
בשם הרי""ף שכן ההלכה. 
<br>קא.  והרמב""ן והר""ן כתבו שבין בנר של חרס ובין בנר של מתכת מהני תנאי שיוכל
לטלטלו לאחר שכבה ואפילו בנר גדול והביאו ראיה מירושלמי.</span>"	שבת מד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעט.
למסקנא האם מותר לטלטל מטה שיש או שהיו עליה מעות
1) כשיחדה למעות 2) כשלא יחדה למעות? "	"1) הניח עליה מעות אפי' בחול - אסור לטלטלה. והתוס'
(ד""ה הא) כתבו דזה גם לר""ש שמתוך שמקפיד עליה
מייחד לה מקום, ולעיל מד,א (ד""ה מטה) ולקמן מה,א
(תוד""ה הכי) כתבו שלר""ש מותר. לא הניח עליה מעות
בחול מותר לטלטלה.<br>2) יש עליה מעות אסור
לטלטלה, וכתבו התוס' (ד""ה יש) דמיירי
במניח בשבת אבל בשכח מנער את המטה והמעות נופלות. אין עליה מעות בשבת, מותר לטלטלה ואע""ג דהניח
עליה מעות בחול והוא שנסתלקו לפני בין השמשות. ואם היו עליה כל בין השמשות ואין עליה כעת מעות לר' יהודה
אסור לטלטלה ולר""ש מותר. עוד כתבו התוס' דאם הונחו בשבת על דעת שישארו שם והורדו תלוי בשאלה אם יש
מוקצה לחצי שבת ובנידון אם רק באכילה או גם בטלטול. אם הניח בשבת כדי להסירם לאחר שעה והורדו מותר
לטלטלה."	שבת מד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קפ.
מוכני של שידה 1) מאי מוכני 2) איזו שידה
3) באיזה אופן מיירי שאם היא נשמטת אינה מצילה באהל המת? "	"1) לרש""י ולריב""א (בתוד""ה ואין) אופן. לר""ת כן של שידה.<br>2) לרש""י למרכב
אנשים ונשים. לר""י (בתוד""ה מוכני) לכלים.<br>3) לרש""י שהשידה
מעץ ומחזקת מ' סאה דאינה מקבלת טומאה<br>נכנסה לבית הקברות וכלים<br>בולטים מצדי דופני השידה <sup>קב</sup> וגובה<br>המוכני מגן עליהם ואינו מצילן דהמוכני כלי הוא לעצמו ומקבל טומאה ואינו חוצץ מפני
הטומאה. לריב""א מיירי באהל המת ובשל עץ ומוקפת צמיד פתיל דכיון דמקבלת ארבעים סאה מצילה, ויש נקב בשידה
בצידה והכלים בתוך השידה, והמוכני חופפת שם וממעטת אותו עד שאין נשאר פותח טפח, וכיון דנשמטת אינו ממעט.
לר""ת בשידה נקב מתחתיה כנגד המוכני והיא בבית הקברות והטומאה נכנסת דרך נקב בשידה ואין המוכני שהיא כן
השידה מצלת כיון שהיא נשמטת ואין מבטלים אותה שם, ומיירי נמי שאין סותמת כל הנקב אלא ממעטת אותו מפותח טפח.
ולרבותיו של רש""י מיירי באהל המת ובשל חרס המוקפת צמיד פתיל, והקשה רש""י על דבריהם.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קב.  כן פירשו בכוונת רש""י
תוס' הרא""ש והריטב""א והמהרש""א.</span>"	שבת מד: ותוס'		
